אלוהים קובע את סופם של בני האדם בהתאם למהותם

מזמור דברי אלוהים

אלוהים קובע את סופם של בני האדם בהתאם למהותם

I

כל מי ששורד לבסוף,

עמד בדרישותיו של אלוהים.

אך מי שלא זוכה במנוחה,

הוא מרדן שלא מְרַצה את אלוהים.

רשעותו או צדקתו של ילד,

לא יעברו אל הוריו.

ורֶשע או צֶדק של הורים,

לא ישותפו עם איש מילדיהם.

לכל בן אדם קיים יעד הולם,

שמהותו האישית דורשת.

אין קשר בין יעדו של איש אחד לרעהו.

II

איש-איש וחטאיו או ברכותיו –

איש לא יתחלף עם רעהו.

מי שמעשיו צודקים, צדיק הוא

ורשע הוא מי שמעשיו רעים.

צדיקים סופם לשרוד,

ויושמדו בסוף הרשעים.

כשאדם קדוש, הוא ללא רבב.

כשאדם טמא, הוא חף מכל קדושה.

לכל בן אדם קיים יעד הולם,

שמהותו האישית דורשת.

אין קשר בין יעדו של איש אחד לרעהו.

III

בני אדם רשעים יושמדו,

והישרדות היא גורל הצדיקים,

אפילו אם בנו של רשע צדיק הוא,

או אם הורי צדיק רשעים הם.

אין שום יחס כלל ואין שום קשר,

אם בעל מאמין ואשתו לא,

או אם בן מאמין אבל הוריו לא.

אלה שני סוגים נפרדים לגמרי.

לכל בן אדם קיים יעד הולם,

שמהותו האישית דורשת.

אין קשר בין יעדו של איש אחד לרעהו.

IV

אז לפני שהאדם בא למנוחה,

יש קרובים מוחשיים סביבו,

אך אחרי שהוא כבר בא למנוחה,

אין לו שום קרובים כאלה.

מי שעושה את חובתו, הוא אויב של מי שלא.

אוהבי האל הם אויביהם של שונאי האל.

ומי שבא למנוחה,

אינו תואם כלל את מי שמושמד.

לכל בן אדם קיים יעד הולם,

שמהותו האישית דורשת.

אין קשר בין יעדו של איש אחד לרעהו.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הופיעו אותות בדבר אחרית הימים - המשיח הגיע