"כי הגיעה העת להתחיל את המשפט בבית האל" (פטרוס א' ד' 17).
"וארא כסא לבן וגדול, והישב עליו מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום. וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לפני הכסא וספרים נפתחים. ויפתח ספר אחר והוא ספר החיים, וישפטו המתים מן הכתוב בספרים כמעשיהם. וישב הים את מתיו, והמות והשאול השיבו את מתיהם, וישפטו איש איש כמעשיהם. והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני. וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים השלך באגם האש" (חזון יוחנן כ 11-15).
דברי אלוהים רלוונטיים:
כפי שנאמר קודם לכן, המשפט ייפתח בבית אלוהים. ה"משפט" הזה מתייחס למשפט שאלוהים מנהל היום נגד מי שבא בפני כס מלכותו באחרית הימים. אולי יש כאלה שמאמינים בדמיונות על-טבעיים – למשל שבבוא אחרית הימים, אלוהים יקים שולחן גדול בשמיים, שתיפרש עליו מפה לבנה, ואז אלוהים יתיישב על כס מלכות גדול וכל בני האדם יכרעו ברך על הקרקע. אז יחשוף אלוהים את כל החטאים שכל בן אדם אשם בהם, כדי לקבוע אם יעלה לשמיים או יישלח לאגם הבוער באש וגופרית. יהיו דמיונות האדם אשר יהיו, לא ניתן לשנות את מהות עבודתו של אלוהים. דמיונות האדם הם רק פירות מחשבתו של האדם, שנובעים ממוחו של האדם, ומגובבים מסיכום של כל הדברים שהאדם ראה ושמע. לפיכך אני אומר שיהיו הדימויים העולים במחשבה נפלאים ככל שיהיו, בכל זאת הם אינם אלא ציור והם לא תחליף לתוכנית עבודתו של אלוהים. אחרי הכל, השטן השחית את האדם, לכן כיצד יכול האדם להעלות על דעתו את מחשבותיו של אלוהים? האדם תופס את עבודת המשפט של אלוהים כדמיונית במיוחד. האדם מאמין שאם אלוהים עצמו הוא שעושה את עבודת המשפט, היא ודאי בקנה מידה אדיר ביותר והיא ודאי בלתי נתפסת לבני תמותה. עליה להדהד בכל קצוות השמיים ולהרעיד את הארץ. אם לא כן, איך ייתכן שזו עבודת המשפט של אלוהים? האדם מאמין שמכיוון שזו עבודת המשפט, אלוהים ודאי רב-רושם ומלכותי במיוחד בעבודתו, והנשפטים ודאי מייללים בבכי על ברכיהם ומתחננים לרחמים. התמונה היא ודאי מחזה נהדר ומלהיב מאוד... כולם מדמיינים שעבודת המשפט של אלוהים היא תמיד נפלאה. אולם הידעתם שזמן רב לאחר שאלוהים התחיל את עבודת המשפט בקרב בני האדם, אתם עדיין שקועים בשינה? הידעתם שהזמן שבו תסברו שעבודת המשפט של אלוהים החלה באופן רשמי הוא למעשה הזמן שבו אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ? בזמן הזה אולי זה לא מכבר תבינו את משמעות החיים, אך עבודת הענישה חסרת הרחמים של אלוהים תביא אתכם, ואתם עדיין ישנים, אל הגיהינום. רק אז תבינו לפתע שעבודת המשפט של אלוהים כבר נשלמה.
...באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים אמנם שותק והוא מעולם לא נגלה לעינינו, אולם עבודתו מעולם לא נפסקה. הוא מביט בכל הארצות ומצווה על הכול, והוא מביט בכל דבריו ומעשיו של האדם. ניהולו מתבצע בשלבים ובהתאם לתוכניתו. הוא מתקדם בשקט, ללא השפעות דרמטיות, אך צעדיו של אלוהים מקרבים אותו לאנושות יותר מאי-פעם, וכס משפטו נפרס בתבל במהירות הבזק, ומיד אחריו יורד אל קרבנו כס מלכותו. איזה מראה מלכותי הוא זה, איזה מחזה מפואר וחגיגי. כיונה, וכאריה שואג, רוח האל מגיעה אל קרבנו. אלוהים חכם, הוא צודק ומלכותי. הוא מגיע אלינו בשקט, בעל סמכות ומלא אהבה וחמלה. איש לא מודע לבואו, איש אינו מברך את בואו, ויתרה מזאת, איש לא יודע את כל מה שהוא יעשה. חיי האדם הם ללא שינוי, לבו אינו שונה והימים חולפים כרגיל. אלוהים חי בקרבנו כאדם מן השורה, כחסיד חסר כל חשיבות וכמאמין מן השורה. יש לו עיסוקים משל עצמו ומטרות משל עצמו, ויתרה מכך, יש בו אלוהות שאין לבני אדם מן השורה. איש לא הבחין באלוהותו, ואיש לא תפס את ההבדל שבין מהותו לבין מהותו של האדם.
מתוך 'התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו' ב'הדבר מופיע בבשר'
שמאמינים שביום מן הימים, אלוהים ירד ארצה ויופיע בפני האדם, ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן בני האדם בזה אחר זה מבלי להחמיץ איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. אלוהים לא שופט את בני האדם בזה אחר זה, ולא בוחן אותם בזה אחר זה. עבודה כזו לא תהיה עבודת שיפוט. האם לא הושחתו כל בני האנוש באותו האופן? האם מהותם של כל בני האדם אינה זהה? מהותו המושחתת של האדם היא שנשפטת, מהותו של האדם שהשטן השחית אותה וכל חטאי האדם. אלוהים לא שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית, והיא לא מתבצעת באופן מיוחד עבור בן אדם מסוים. זוהי עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטים באופן שמייצג את שיפוטה של האנושות כולה. בכך ש האל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם, הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כך מתנהלת גם עבודת השיפוט. אלוהים אינו שופט בני אדם מסוג מסוים או מקבוצה מסוימת, אלא שהוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאלוהים, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה לעבודתו של אלוהים וכו'. מה שנשפט הוא מהותה של ההתנגדות האנושית לאלוהים, והעבודה הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם עד להם, הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה ועבודתו, דבריו וטבעו כולו של אלוהים הם כל כולו. אף שהיקפה של עבודתו מוגבל, ואינו מקיף את התבל כולה, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוטה הישיר של כלל האנושות. אין זו עבודה שמתבצעת אך ורק עבור סין, או עבור מספר מצומצם של בני אדם. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף שהעבודה הזו אינה מקיפה את התבל כולה, היא מייצגת את העבודה למען התבל כולה. לאחר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ישלים את העבודה המקיפה את תחום השפעתם של בשרו ודמו, הוא ירחיב את העבודה הזו מיד לתבל כולה, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם אך מייצגת את עבודת התבל כולה. באחרית הימים, נדמה שהאל מבצע את עבודתו באמצעות זהותו כבשר ודם, ושהאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל המוציא לפועל את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של אלוהים, ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, לא ניתן להתכחש לעובדת שיפוטו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר לאופן קביעתן, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש לא יכול לומר ש"אלוהים הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם אינם אלוהים." אלו שטויות, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של אלוהים. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה, ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של אלוהים.
מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת הכיבוש הנוכחית היא עבודה שנועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והשיפוט של היום הם השיפוט בפני הכס הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אינכם רואים זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? האם לא בדיוק כדי להביא לידי ביטוי מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם? האם לא כדי לאפשר לכל אחד, במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והשיפוט, להראות את אופיו האמיתי ואחר כך להיות מסווג על פי מינו? במקום לומר שזהו כיבוש האנושות, ייתכן שמוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם. כלומר, זהו שיפוט על חטאיהם שאחריו ניתן לראות את סוגי בני האדם השונים, וכך להחליט אם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש באה עבודת תגמול הטוב וענישת הרע: בני אדם הנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו לחלוטין, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה; אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ואסון יפקוד אותם. כך, בני האדם יסווגו על פי מינם, עושי הרע יקובצו עם הרוע, ולעולם לא יראו עוד את אור השמש, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מי שנשמע לאמת ושומע לעבודתו של אלוהים יהיה תחת חסותה של התגלמותו השנייה של אלוהים, האל הכול יכול. בני האדם האלה יהיו מסוגלים לקבל את ההכוונה האישית של אלוהים והם יזכו באמת רבה יותר ונעלה יותר ויקבלו חיים אנושיים אמיתיים. הם יחזו בחזון שבני האדם מהעבר לא ראו מעולם: "פניתי לראות את הקול הדובר אליי, ולאחר שפניתי ראיתי שבע מנורות זהב. ובין שבע המנורות היה מישהו שמראהו כבר האנוש, לבוש גלימה המגיעה עד כפות רגליו, וחגור אבנט סביב חזהו. ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה" (ההתגלות א' 12-16). החזון הזה הוא ביטוי לכלל טבעו של אלוהים, וביטוי כזה של כלל טבעו הוא גם ביטוי של עבודתו של אלוהים כשהוא הופך לבשר ודם הפעם. במבול הייסורים והמשפטים, בר האנוש מבטא את טבעו הפנימי באמצעות הבעת דברים, מה שמאפשר למי המקבל את הייסורים שהוא מטיל ואת משפטו לראות את פניו האמיתיים של בר האנוש, פנים שהם ייצוג נאמן של פניו של בר האנוש שראה יוחנן. (מובן שכל זה יהיה בלתי-נראה למי שלא מקבל את עבודתו של אלוהים בעידן המלכות). אי אפשר להביע לגמרי במילים אנושיות את פניו האמיתיים של אלוהים, ולכן האל משתמש בביטויים של טבעו הפנימי כדי להראות לאדם את פניו האמיתיים. כלומר, כל מי שחווה את טבעו הפנימי של בר האנוש ראה את פניו האמיתיים של בר האנוש, מכיוון שאלוהים אדיר מדי ואי-אפשר לבטא אותו לגמרי באמצעות מילים אנושיות. לאחר שהאדם יחווה כל שלב בעבודתו של אלוהים בעידן המלכות, הוא ידע את הפירוש האמיתי של דברי יוחנן כשהוא דיבר על בר האנוש בין המנורות: "ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה". בשלב הזה, תדעו מעל לכל ספק שהבשר ודם הרגיל הזה שאמר דברים כה רבים הוא באמת התגלמותו השנייה של אלוהים. ואתם תחושו באמת עד כמה אתם ברוכים, ותרגישו בני המזל הרב ביותר. האם לא תהיו מוכנים לקבל את הברכה הזו?
מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'
עבודת המשפט היא עבודתו של אלוהים עצמו, ולכן אלוהים עצמו חייב להיות זה שמבצע אותה – האדם לא יכול לעשותה בשמו. מאחר שהמשפט הוא כיבוש האדם באמצעות האמת, אין ספק שאלוהים מופיע עדיין בצלם הבשר והדם כדי לבצע את העבודה הזו בקרב בני האדם. כלומר, באחרית הימים, המשיח ילמד באמצעות האמת את בני האדם בעולם כולו ויגלה להם את כל האמיתות. זוהי עבודת המשפט של אלוהים. לרבים יש טעם חמוץ ביחס להתגלמותו השנייה של אלוהים, מפני שהאדם מתקשה להאמין שאלוהים יבצע את עבודת המשפט בהתגלמות כבשר ודם. אך עליי לומר לכם שלא פעם, עבודתו של אלוהים עולה בהרבה על ציפיותיו של האדם, וקשה לדעת האדם לקבל אותה. זאת משום שבני האדם אינם אלא שרצים על פני האדמה, ואילו אלוהים הוא הנעלה הממלא את התבל. דעתו של האדם דומה לבור מים עכורים שממנו לא יוצא דבר מלבד שרצים, ואילו כל שלב בעבודה שמכוונות מחשבותיו של אלוהים הוא פרי חוכמתו של אלוהים. האדם שואף תמיד להיאבק באלוהים, ולכן אני אומר שמובן מאליו מי יחווה אובדן בסופו של דבר. אני מפציר בכם שלא לראות בעצמכם בני אדם שלא יסולאו בפז. אם אחרים יכולים לקבל את משפטו של אלוהים, מדוע אתם לא יכולים לקבל אותו? עד כמה אתם נעלים מאחרים? אם אחרים יכולים להרכין את ראשם בפני האמת, מדוע אתם לא יכולים לעשות זאת? לא ניתן לעצור את מהלכה הגדול של עבודת אלוהים. אלוהים לא יחזור שוב על עבודת המשפט למען "מעלותיכם," ואתם תתחרטו עמוקות על שאיבדתם הזדמנות טובה כל כך. אם אתם לא מאמינים לדבריי, רק חכו שכס המלכות הלבן הגדול שברקיע יגזור את דינכם! אתם ודאי יודעים שכל בני ישראל דחו את ישוע בבוז והתכחשו לו, אך עובדת גאולתה של האנושות על ידי ישוע התפשטה בכל זאת לכל קצוות תבל. האין זו העובדה שאלוהים הגשים זה מכבר? אם אתם עדיין מחכים לכך שישוע ייקח אתכם לשמיים, אני אומר שאתם ענף יבש קשה עורף.[א] ישוע לא יכיר במאמיני שקר שכמותכם שאינם נאמנים לאמת ורק מחפשים ברכות. נהפוך הוא, הוא לא ירחם עליכם כשישליך אתכם אל תוך אגם האש, שם תבערו במשך רבבות שנים.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
הערות שוליים:
א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה