I
כשאתם מגיעים בוכים אל העולם,
אתם מתחילים למלא חובותיכם.
ונכנסים לתפקידכם בתכנית האל, בסדר אלוהי,
ומתחילים במסע החיים.
לא משנה הרקע או הדרך שלפניכם,
לא ניתן לברוח מהתזמור או ההסדר שניתן משמיים,
ואין איש ששולט בגורל שלו,
כי הוא בלבד, המושל בכל, רק הוא, רק הוא יכול.
כנסיית האל הכול יכול | אלוהים הוא טוב | הסרט הנוצרי הטוב ביותר "איפה ביתי?" | אלוהים העניק לי משפחה מאושרת
הוריה של וניה נפרדו כשהיא הייתה בת שנתיים, ולאחר מכן היא חיה עם אביה ואמה החורגת. אמה החורגת לא יכלה לסבול אותה ולא הפסיקה להתווכח עם אביה. לאביה לא הייתה ברירה – הוא נאלץ לשלוח את וניה לבית אמה. אך אמה התמקדה בניהול עסקה ולא היה לה זמן לטפל בווניה, ולכן לעתים קרובות נשלחה וניה לקרוביה וידידיה שטיפלו בה וגידלוה. לאחר שנים כה רבות שבהן זכתה לטיפול ממשפחות אומנות, וניה הצעירה חשה בודדה וחסרת אונים, וערגה לחומו של בית. רק כאשר אביה ואמה החורגת התגרשו, היא חזרה לחיות לצד אביה, ומאז והלאה היה לה בית, לטוב ולרע.
ניהולו של אלוהים את האדם הוא כדי לזכות באנושות שמסורה לו,
ונשמעת לקולו.
I
ניהולו של אלוהים את האדם הוא כדי לזכות באנושות שמסורה לו.
למרות שהשטן השחית אותם הם לא קוראים לו עוד אבינו,
כי הם למדו את כיעורו והם מפנים לו את הגב.
ומתייצבים מול אלוהים לקבל את משפטו וייסוריו.
הם מבדילים בין הכיעור והקדושה,
בין גדולתו של אלוהים לרשעותו של השטן.
I
חמתו של האל היא על העוולות שמכות באנושות, הן מכות באנושות,
על החושך והרוע שמתקיימים,
כמו על מה שדוחק הלאה את האמת,
ועל כך שיש דברים שמתנגדים לטוֹב.
חמתו מסמלת את קץ כל הדברים, כל הדברים הרעים,
כל הדברים הרעים, כולם,
ויותר מכך מסמלת את קדושתו, מסמלת את קדושתו. אלוהים מתענג על הצדיקות והאור שעולים ובאים לעולם,
על חיסולם של החושך והרוע.
נחת רוחו מביאה אור לאנושות ויופי לחייה.
הצדק הוא בנחת רוחו של האל; העונג המסמל כל מה שחיובי,
הצדק הוא בנחת רוחו של האל; העונג המסמל כל מה שחיובי,
ומסמל את מה שמבשר טובות.
I
עבודת האל ממשיכה להתקדם;
למרות שמטרתה נותרת ללא שינוי,
אמצעי עבודתו תמיד משתנים,
וכך משתנים גם חסידיו.
ככל שעבודתו רבה יותר,
כך לומד האדם להכירו בשלמות,
כך משתנה טבעו של האדם,
יחד עם עבודתו בהתאמה.
עבודת האל ממשיכה להתקדם;
לא מתיישנת, תמיד חדשה.
הוא לעולם לא חוזר על עבודה ישנה,
ויעשה רק עבודה שמעולם לא נעשתה.
I רציתי לבכות אך שום מקום לא הרגיש נכון. רציתי לשיר אבל אף שיר לא נמצא. רציתי להביע את אהבת יציר נברא. חיפשתי גבוה ונמוך, אך אף מילה לא יכלה, יכלה להביע את תחושותיי. האל המעשי והאמיתי, האהבה בתוך לבי. ארים את ידי להלל, אשמח שבאת לעולם הזה.
האל הכול יכול אומר,"עיני האל הכול יכול מביטות סביב באנושות המיוסרת קשות. הוא שומע את יללותיהם של הסובלים, רואה את חוסר הבושה של המיוסרים וחש בייאוש ובאימה של האנושות שאיבדה את הישועה. האנושות דוחה את טיפולו. היא הולכת בנתיב משלה ומתחמקת מעיניו המחפשות. בני האדם מעדיפים לטעום את כל המרירות של הים העמוק, ביחד עם האויב. אנחתו של האל הכול יכול כבר לא יכולה להישמע. ידי האל הכול יכול כבר לא מוכנות לגעת באנושות הטרגית. הוא חוזר על עבודתו, וזוכה בבני אדם ומאבד אותם מחדש, פעם אחר פעם. מאותו רגע, הוא מתעייף ונהיה תשוש, ולכן הוא מפסיק את העבודה בידיו, וכבר לא נודד בין בני האדם... בני האדם לא מודעים כלל ועיקר לשינויים האלה. הם לא מודעים לתנועותיו של האל הכול יכול, או לצערו ואכזבתו."
