אני פורס את עבודתי באומות הגויים. כבודי זוהר בכל קצוות תבל; רצוני מצוי בבני אדם ספורים שכולם מונהגים על ידי ועושים את משימות שאני מטיל. מעתה ואילך, אני נכנס לעידן חדש ומביא את כל בני האדם אל עולם אחר. בשובי ל"ארץ מולדתי", אני מתחיל חלק אחר מהעבודה שבתוכניתי המקורית, כדי שהאדם יצליח להכיר אותי יותר לעומק. אני מביט על התבל כולה ורואה שזה[א] זמן מתאים לעבודתי, ולכן נד אנה ואנה כדי לעשות את עבודתי החדשה באדם. אחרי הכל, זהו עידן חדש, ואני מביא עבודה חדשה, לקחת עוד בני אדם חדשים אל העידן החדש, ולהשליך הצדה עוד אנשים שאותם אסלק. באומת התנין הגדול האדום כאש, אני ביצעתי שלב בעבודה שהאדם לא מסוגל להעלות על דעתו וגורם לו להתנועע ברוח, ולאחר מכן, רבים נסחפים בשקט ברוח הנושבת. זהו ה"גורן" שברצוני לפנות; זאת כמיהתי והיא גם תוכניתי. זאת משום שרשעים רבים התגנבו פנימה במהלך עבודתי, אך אני לא ממהר לגרש אותם. במקום זאת, אפזר אותם בזמן הנכון. רק לאחר מכן אוכל להיות מעיין החיים, כדי שמי שאוהב אותי באמת יקבל ממני את פרי עץ התאנה ואת ניחוח החבצלת. בארץ שבה שוהה השטן, ארץ העפר, לא קיים זהב טהור, אלא רק חול. לנוכח זאת, אני מבצע את השלב הזה בעבודתי. דעו ששכרי הוא זהב טהור מזוקק ולא חול. איך יכולים הרשעים להישאר בביתי? כיצד אני יכול להרשות לשועלים לחיות כטפילים בגן עדן שלי? אני נוקט את כל האמצעים העולים על הדעת כדי לגרש אותם. לפני שרצוני מתגלה, איש לא מודע למה שאני רוצה לעשות. אני מנצל את ההזדמנות ומגרש את הרשעים האלה, והם נאלצים לעזוב אותי. זה מה שאני עושה לרשעים, אך בכל זאת שמור להם יום שבו הם יעשו שירות למעני. כמיהת האדם לברכות היא יותר מדי חזקה, ולכן אני מסובב את גופי ומראה לגויים את ארשת פניי המכובדת, כדי שכל בני האדם יחיו בעולם משל עצמם וישפטו את עצמם, כשאני אומר את הדברים שעליי לומר ומספק לבני האדם את מה שהם צריכים. כשבני האדם יתעשתו, יהיה זה זמן רב לאחר שהפצתי את עבודתי. אז אביע את רצוני בפני בני האדם, ואתחיל את השלב השני של עבודתי על בני האדם, וארשה לכל בני האדם ללכת אחריי קרוב-קרוב כדי שיוכלו לשתף פעולה עם עבודתי, וארשה לבני האדם לעשות ככל יכולתם כדי לעשות יחד אתי את העבודה שעליי לעשות.
