I
בטבעו של אלוהים, כלולים אהבתו ונחמתו לאנושות,
גם שנאתו והבנתו היסודית בנוגע לאנושות.
טבעו של אלוהים, טבעו של אלוהים הוא תכונה של שליט כל יציר חי,
או של אדון כל המעשים.
טבעו של אלוהים מייצג כבוד, עוצמה ואצילות,
מייצג גדולה ועליונות.
טבעו של אלוהים.
אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,
והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.
האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם,
אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו.
טבעו של אלוהים הוא הסמל של הסמכות,
של כל הצודק, וכל היפה וכל הטוב.
טבעו של אלוהים מסמל הוא כי האל לא ידוכא
או יותקף על ידי האפלה או כל כוח עוין.
אף יציר לא יוכל או יורשה לפגוע בו.
טבעו של אלוהים הוא סמל העוצמה העליונה.
טבעו של אלוהים.
איש לא רשאי או יכול להפריע לעבודתו או לטבעו.
עמל הוא לעד למען הישרדות האנושות,
ועדיין האדם אינו נותן דבר לאור או לצדק.
בטבעו של אלוהים, כלולים אהבתו ונחמתו לאנושות,
גם שנאתו והבנתו היסודית בנוגע לאנושות.
טבעו של אלוהים, טבעו של אלוהים הוא תכונה של שליט כל יציר חי,
או של אדון כל המעשים.
טבעו של אלוהים מייצג כבוד, עוצמה ואצילות,
מייצג גדולה ועליונות.
טבעו של אלוהים.
אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,
והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.
האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם,
אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו.
טבעו של אלוהים הוא הסמל של הסמכות,
של כל הצודק, וכל היפה וכל הטוב.
טבעו של אלוהים מסמל הוא כי האל לא ידוכא
או יותקף על ידי האפלה או כל כוח עוין.
אף יציר לא יוכל או יורשה לפגוע בו.
טבעו של אלוהים הוא סמל העוצמה העליונה.
טבעו של אלוהים.
איש לא רשאי או יכול להפריע לעבודתו או לטבעו.
עמל הוא לעד למען הישרדות האנושות,
ועדיין האדם אינו נותן דבר לאור או לצדק.
II
האדם עשוי לעמול זמן מה, אך לא ישרוד מהלומה אחת.
שכן עמל האדם הוא תמיד למען עצמו, ולא למען האחר.
אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,
והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.
האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם,
אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו.
האדם לעד אנוכי, האל לעד אינו אנוכי.
האל הוא מקור הצודק, הטוב והיפה,
בעוד שהאדם הוא היורש והמבטא של כל המכוער והרע.
מהותו היפה והצודקת של אלוהים לעולם לא תשתנה.
אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,
והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.
האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם,
אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו.
עמל הוא לעד למען הישרדות האנושות,
ועדיין האדם אינו נותן דבר לאור או לצדק.
האדם עשוי לעמול זמן מה, אך לא ישרוד מהלומה אחת,
שכן האדם הוא תמיד למען עצמו.
אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד,
והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך.
מהותו היפה והצודקת של האל לעד לא תשתנה,
והוא לעולם לא ישנה את מהותו.
אך עדיין בכל עת או מקום האדם יכול להפנות גבו לצדק,
ולהתרחק מאלוהים.
מתוך 'הדבר מופיע בבשר'
עוד
האל הכול יכול - ביאת המשיח
ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה