לאחרונה היחסים שלי עם בני מתוחים ביותר. ככל שהוא גדל, פער הדורות בינינו העמיק יותר ויותר. כעת הוא בחטיבת הביניים, ואני חוששת שהוא ישחק במשחקים מקוונים ויזניח את הלימודים. אני גם דואגת שהוא יחווה אהבת נעורים וירכוש הרגלים רעים, אז אני משגיחה עליו. בשביל לוודא שהוא לא מסגל לעצמו הרגלים רגעים, אני בודקת אם יש תכנים בעייתיים בפלאפון הנייד שלו. להפתעתי, לאחר שגילה זאת הוא נמלא כעס וגועל, ואפילו שאל אותי למה אני שולטת בו. דבריו העציבו אותי מאוד. אני אימא שלו. אם לא אדאג לו, מי ידאג? האם המעשים שלי לא נועדו לטובתו? איך זה שהוא לא מבין אותי? הוא לא דיבר איתי כבר כמה ימים בגלל זה. אני כל כך מוטרדת עד שאני יכולה רק להתפלל לאלוהים. אבל לא משנה כמה אני מתפללת, איני יכולה להרגיש את נוכחות האל. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות. אחות אחת אמרה לי שאחים ואחיות מכנסיית האל הכול יכול נוהגים לעזור לה להתגבר על קשיים, אז אני שולחת לכם את המכתב הזה בתקווה שתוכלו לעזור לי.
א', מוטרדת.
