כפי שיודעים אנשים המאמינים באלוהים, "תחייתו של אדם" מתייחסת לתקופה שבה ישוע יחזור. זהו גם דבר שאנו כמשיחיים מצפים לראותו. עכשיו, איך בדיוק יכול "אדם מת" לקום לתחייה? אנשים רבים חושבים על פרק ל"ז, פסוקים 5-6 בספר יחזקאל: "כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה לעצמ֖ות הא֑לה הנ֨ה אנ֜י מב֥יא בכ֛ם ר֖וח וחייתם. ונתתי֩ עליכ֨ם גד֜ים והעלת֧י עליכ֣ם בש֗ר וקרמת֤י עליכם֙ ע֔ור ונתת֥י בכ֛ם ר֖וח וחיית֑ם וידעת֖ם כיאנ֥י יהוה." ובבשורה על פי יוחנן, פרק ו', פסוק 39, ישוע אומר: "וזה רצון שולחי: שמתוך כל מה שהוא נתן לי, לא אאבד דבר, אלא שאקים זאת שוב ביום באחרון." בפרק ט"ו, פסוקים 52-53 בקורינתיים א', כתוב: "בן רגע, כהרף עין, בתקיעת השופר האחרונה, משום שהשופר ישמיע קול, והמתים יקומו ללא השחתה, ואנחנו נשתנה.
האל הכול יכול הוא אל צודק. כל אנשי אלוהים ראו את ארשת פניו המהוללת. כולנו שואפים לאהוב את אלוהים ולהשביע את רצונו, רוצים להיות נאמנים לו לעולם.
菜單
כנסיית האל הכול יכול - דף הבית
כנסיית האל הכול יכול - אודותינו
כנסיית האל הכול יכול - פנו אלינו
כנסיית האל הכול יכול - ספרים
כנסיית האל הכול יכול - הריבון על הכול
כנסיית האל הכול יכול - סרטונים
כנסיית האל הכול יכול - דקלומי דבר האלוהים
כנסיית האל הכול יכול - מזמורים
כנסיית האל הכול יכול - שירים חדשים של המלכות
כנסיית האל הכול יכול - סרטוני התנסות ברדיפה
אפליקציית כנסיית האל הכול יכול
Light of truth
!doctype>
13.2.2019
תעלומת "תחייתו של אדם מת"
10.2.2019
מהו טבעה של אהבת האל?
בכל פעם שאני רואה את הפסקה הבאה מדברי אלוהים,"אם תמיד הייתם נאמנים אליי ותמיד אהבתם אותי, אך תסבלו ייסורים של חולי, את אילוצי החיים ואת נטישתם של חבריכם וקרובי משפחתכם, או אם תחוו כל אסון אחר בחיים, האם נאמנותכם ואהבתכם כלפיי יישארו בעינן?" ('בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)' ב'הדבר מופיע בבשר') אני מרגישה עצובה במיוחד – תחושה של אומללות מזדחלת בתוכי ולבי מביע את התמרמרותו האילמת: אלי היקר, איך אתה יכול להרשות לאלה שנאמנים לך ואוהבים אותך לסבול כך? כתוצאה מכך, התקשיתי להבין את כוונתו של האיש המשמש את רוח הקודש שאמר, "דרישתו האחרונה של אלוהים מן האדם היא אוהבת וכנה".
9.2.2019
חשיבות התיאום בשירות
לאחר החזרת הנהלת הכנסייה להרכב המקורי שלה, נוצרה שותפות בכל רמה של מנהיגים בבית האל. באותו זמן חשבתי שזה היה הסדר טוב. הייתי ברמה נמוכה והייתה לי עבודה רבה; הייתי זקוקה לשותף שיעזור לי להשלים את כל סוגי העבודה באזור שלי.
לכן, אני והאחות שהפכה להיות שותפתי התחלנו לבצע יחד את עבודת הכהונה בכנסייה. עם זאת, בהדרגה ראיתי שהיא אינה מבצעת כל מיני דברים על פי רצוני, ובלבי התעוררה התנגדות: על אף שאני עסוקה יותר כשאני עובדת לבד, זה בסדר, ומציאת שותפה מהווה מבחינתי מטרד. אם אני נותנת לה עבודה ועבודתה אינה איכותית, אני מעדיפה לעשות אותה בעצמי. אם לא אתן לה לעשות את העבודה, ובכן, היא שותפתי. … לכן יותר ויותר התנגדות הצטברה בלבי, עד שפעם אחת כבר לא יכולתי להתאפק והתעצבנתי עליה: "איך את יכולה להיות כל כך טיפשה? היית מנהיגה במשך שנים כה רבות, איך ייתכן שאת עדיין לא עושה עבודה טובה? למה אינך מבינה או מגיבה אף פעם? …" לאחר מכן הרגשתי נורא, הרגשתי ממש אשמה. חשבתי לעצמי: האם מצבי אינו נכון? אם כן, נעמדתי מול אלוהים בחיפושי וראיתי את דברי אלוהים כדלקמן: "כיום, הדרישה מכם לעבוד יחדיו בהרמוניה דומה לדרישתו של יהוה מבני ישראל שישרתו אותו. אחרת, פשוט הפסיקו את שירותכם. מפני שאתם בני האדם שמשרתים את אלוהים ישירות, לכל הפחות, עליכם להיות מסוגלים לגלות נאמנות וציות בשירותכם, ועליכם להיות מסוגלים ללמוד את הלקחים באופן מעשי. …אתם אפילו לא לומדים או נוכחים בלקח מעשי כזה, ואתם עדיין מדברים על שירות לאלוהים! …אם אתם, שמתאמים את העבודה בכנסיות, לא תלמדו זה מזה, ותקשרו כדי לפצות על הקשיים של כל אחד מכם, מהיכן תוכלו ללמוד לקחים? כשאתם נתקלים בכל דבר, עליכם לשתף זה עם זה, כדי שהדבר יוכל להועיל לחייכם. "('שרתו כמו בני ישראל' ב'הדבר מופיע בבשר')
8.2.2019
שירות שכזה הוא בזוי באמת
במהלך הימים האחרונים ארגנה הכנסייה שינוי בעבודתי. כשקיבלתי את המטלה החדשה הזו חשבתי, "עליי לנצל את ההזדמנות האחרונה הזו לזמן פגישה עם אחיי ואחיותיי, לדבר איתם בבירור על עניינים שונים ולהיפרד מהם ברוח טובה". לכן נפגשתי עם מספר דיאקונים, ובתום זמננו יחד אמרתי, "התבקשתי לעזוב כאן ולעבור לעבודה אחרת. אני מקווה שתקבלו את המנהיגה שתבוא להחליף אותי ושתעבדו איתה בלב אחד ובראש אחד." ברגע ששמעו אותי אומר את המילים האלה, כמה מהאחיות שנכחו במקום החווירו והחיוכים נעלמו מפניהן. כמה מהן אחזו בידיי, כמה מהן חיבקו אותי ואמרו בדמעות, "את לא יכולה לעזוב אותנו! את לא יכולה להשליך אותנו הצידה ולהתעלם מצרכינו! …" האחות במשפחה המארחת במיוחד סירבה לתת לי לעזוב. היא אמרה לי, "זה כל-כך טוב שאת כאן איתנו. את אדם שיכול לסבול קשיים ואת טובה בשיתוף אודות האמת. לא משנה מתי היינו זקוקים לך, תמיד היית שם לעזור לנו בסבלנות. אם תלכי, מה נעשה? …" בראותי את אי-רצונם להיפרד ממני, לבי נמלא שמחה וסיפוק. ניחמתי אותם במילים אלה: "סמכו על אלוהים. כשאוכל, אחזור לבקר אתכם…"
7.2.2019
מי הציל את הנישואים שלה?
בדיוק מלאו לה עשרים שנה. היה לה מראה חינני, והיא הייתה יפה כמו פרח, ומחזרים רבים חיזרו אחריה. אבל היא לא התייחסה לכל זה עד שיום אחד חברה שלה הזמינה אותה לצאת איתה, והיא פגשה במקרה את לין. גובהו של לין היה כמטר ושמונים, הוא היה נאה וגבוה והתנהג באופן מכובד. דיבורו היה שנון ובעל חוש הומור, והוא היה מסוגל לגרום לה להימשך אליו ברגע. וגם לין די התעניין בה. תוך זמן קצר שניהם התחילו לצאת יחד, ולאחר מספר חודשים הם התחתנו. לא עבר זמן רב ונולד להם ילד, וזה גרם לה להרגיש מבורכת מאוד. אבל דברים טובים לא נמשכים לנצח. בדיוק כשהיא התחילה ליהנות מהכול וציפתה לעתיד יפיפה, היא גילתה שלין לא עובד ביושר. הוא היה מתבטל כל היום ולעתים קרובות אפילו מסתבך בקטטות ומהמר. עם שובו הביתה, הוא היה טופל עליה אשמות, לא משנה אם משהו באמת קרה או לא. פשוט לא היה אכפת לו ממנה או מילדם. היא לא הבינה למה לין מתנהג כך. פעמים רבות היא הייתה דוחקת בלין בעיניים דומעות לצעוד בדרך הישר, אבל לא רק שלין לא הקשיב, הוא אפילו התפרץ עליה, ופעם אחת הוא אפילו הרחיק לכת וכמעט חנק אותה למוות. היא איבדה כל תקווה לגבי לין. לא עבר זמן רב עד שנגזר על לין עונש מאסר בגין עבירה על החוק, והיא נאלצה לפרנס את עצמה ואת ילדם בן השנה וחצי. חייה היו מלאי קשיים ותקוות שבורות. רק בשנת 2003, כשלין השלים את עונש המאסר שלו ושוחרר, היא שמה קץ לנישואים הכואבים האלה.
לאחר הגירושין היא לקחה את בנה לבית הוריה. מאחר שלא הייתה לה עבודה, היא ובנה נאלצו להסתמך על סיוע מקרובי משפחה, מה שגרם לה לחוש חוסר אונים ומבוכה רבה. כש
5.2.2019
קנאה, המחלה הרוחנית הכרונית
אחות אחת ואני התבקשנו לערוך יחד מאמרים. במהלך פגישתנו הבנתי שלא חשוב אם אני שרה, רוקדת, שומעת את דברי אלוהים או מדברת על האמת, היא טובה ממני בכל דבר. האחים והאחיות של המשפחה המארחת אהבו אותה ושוחחו איתה. זה גרם לי להרגיש מאוד לא רגועה, וחשתי כאילו מתעלמים ממני. אפילו חשבתי שכל עוד היא שם, לי אין שם מקום. בלבי התחלתי להרגיש שנמאס לי ממנה ולא הייתי מוכנה לעבוד איתה במילוי חובותינו. קיוויתי שהיא תעזוב כדי שהאחים והאחיות יאהבו אותי ויעריכו אותי.
יום אחד, הגיע אלינו מנהיגה. האחות ביקשה לעבור לבצע חובות אחרות בגלל זיכוך רגשי שעברה שהרע את מצבה. התרגשתי מאוד כששמעתי אותה אומרת זאת, וחשבתי לעצמי: תמיד קיוויתי שתעזבי. אם תלכי, מצבי ישתפר. לכן חיכיתי בקוצר רוח שהמנהיגה תעביר אותה תיכף ומיד לתפקיד אחר. אולם הדברים הובילו לתוצאה הפוכה. לא רק שהמנהיגה לא העבירה אותה לתפקיד אחר, אלא היא שוחחה איתה בסבלנות על האמת ועזרה לה לשנות את מצבה. כאשר ראיתי את זה, הייתי מאד לא רגועה וקיוויתי אפילו יותר שהאחות תעזוב. חשבתי לעצמי: מתי המצב שלי ישתפר אם היא לא תעזוב הפעם? לא, עליי לחשוב על דרך לגרום לה לעזוב מהר.
3.2.2019
להיות אדם ישר זה באמת דבר נהדר!
אחד בשנת 2004, חברה אמרה לי: "כל יום את קמה מוקדם ואת עסוקה כל היום בחיתוך בדים. את מתישה את עצמך, אבל את עדיין לא מרוויחה כסף. החברה של ימינו מסתמכת על הלשון בשביל להרוויח כסף, כמו שאומר הפתגם המוכר: 'טובה לשון חלקלקה מזרועות ורגליים חזקות'. את יודעת שאני עכשיו מתעסקת במכירות ישירות – מוכרת מוצרי קוסמטיקה. לא רק שזה עושה אותי יפה, אני גם לא צריכה להתאמץ יותר מדי בכל יום. אני רק צריכה להגיד כמה מילים ללקוחות שלי ולמכור את המוצרים שלי בשביל להרוויח הרבה כסף. למה שלא תעזבי את העבודה ותצטרפי אליי למכור מוצרי קוסמטיקה?" הסתכלתי על חברתי – היא באמת נראתה יפה יותר מבעבר, ואז חשבתי שאני עובדת כתופרת מעל 10 שנים, לא באמת הרווחתי מזה כסף, ואני לא נעשית צעירה יותר.
הירשם ל-
רשומות (Atom)